|
כפי שאומרים, תמונה שווה
אלף מילים...
הרקע: המטופל, שנתן
הסכמתו לצילום הטיפול בו, עבר ניתוח מעקפים בחודש אוגוסט 2004.
לציין, שזהו
הניתוח השני מסוגו, שעבר המטופל. הניתוח הראשון, בוצע לפני 11 שנה.
לפני הניתוח,
ביקשתי את המטופל, למרוח את האזורים שבהם מבוצע חתך, בתערובת שמנים אתריים,
שתפקידה להפחית את הטראומה הפיזית והאנרגטית שתגרם למקום. התערובת מטפלת
בכלי הדם, מונעת המטומות ומאפשרת החלמה מהירה מחתך . האזורים המיועדים לחתך
הם כמובן בית החזה, וברוב המקרים גם הרגל, ממנה נלקחים כלי דם להשתלה בבית
החזה. את התערובת התחיל למרוח עשרה ימים לפני המועד המתוכנן.
במקרה הזה, אמר המטופל,
שאת כלי הדם ייקחו הפעם מבית החזה, ואין טעם למרוח את הרגל.
כמובן, שתכנונים לחוד
ומציאות לחוד. בדיעבד הסתבר, שהיה צורך לקחת כלי דם מהרגל, שלא קיבלה הכנה
נאותה.
בצילום הראשון, ניתן לראות
את החתך בבית החזה, שקיבל הכנה מתאימה.
הצילום בוצע כשבוע ימים
לאחר הניתוח, כשהמטופל חזר לביתו אחרי שישה ימי אשפוז בלבד!!.
הצילום מראה בבירור חתך
נקי, ללא דלקות, בשלבי איחוי אחרונים.
הצילום השני מראה את הרגל
לאחר הניתוח, כשהחתך אדום, "כתר" אדום דלקתי באזור נרחב
מסביב לחתך. להזכיר – הרגל
לא קיבלה הכנה ארומתרפית לקראת הניתוח.
בשלב הבא, היה צורך לטפל
גם ברגל הפגועה. הרגל הייתה חמה מאוד, הפצע אדום ודלקת נרחבת סביב החתך.
הרגל נמרחה בתערובת שמנים המיועדת לטיפול בחתכים עמוקים (לאחר ניתוח),
ובמקביל, בתערובת שמנים נוגדי דלקות.
לאחר המריחה, כוסה המקום
בחמאת שיאה, (שמן בסיס), על מנת לשמור מקסימום לחות של הפצע, כדי
להפחית את הצלקת למינימום,
ולאיחוי יפה ואחיד של הפצע.
הטיפול בוצע כל 12 שעות.
ניתן לראות את התבהרות
השטח הדלקתי בכל טיפול. אחרי 12 השעות הראשונות, הפסיקה הרגל לפלוט חום,
ובהמשך התחילה נסיגת הדלקת.
התצלום האחרון, (שבוצע
בידי המופל עצמו), מראה את החתך במצב סגור, הדלקת נעלמה כמעט לגמרי.
ההחלמה הסופית לקחה מספר
ימים נוספים , ללא טיפול.
|
| |
|
| |
 |
| |
החתך בבית החזה שבוע אחרי |
| |
|
| |
 |
| |
הרגל בתחילת הטיפול |
| |
|
| |
 |
| |
הרגל אחרי 12 שעות |
| |
|
| |
 |
| |
הרגל אחרי 24 שעות |
| |
|
| |
 |
| |
הרגל אחרי 36 שעות |
| |
|
| |
 |
| |
הרגל אחרי 48 שעות |
|